זו ילדותי השנייה: על הקשר בין ההורות שחווינו להורים שאנו

דרך עינייך בת,

אני רואה ומגלה שוב עולם.

דרך ידייך אלמד

לגעת שוב בגלי הים.

דרך שפתייך בת,

טעם חדש למילים.

ואיתך שוב אגדל בלי לחשוש -

אנחנו כבר בני שלוש.

המילים הנוגעות הללו, מתוך השיר המוכר "זו ילדותי השנייה" שנכתב ע"י אהוד מנור, מיטיבות לנסח את אחד הנושאים המורכבים בעולם הפסיכולוגיה – העברה בין דורית. מונח זה מתאר את התופעה בה דפוסי ההורות משתחזרים מדור לדור, לרוב באופן אוטומוטי או לא-מודע. חווית ההורות אמנם דורשת כניסה ל-"תפקיד הורי", אך גם משחזרת חוויות ילדות, כאילו ההורה עצמו, כדברי השיר - "כבר בן שלוש".

מודל עבודה פנימי

יחסי הורה-ילד.ה, הוא אחד הנושאים הנכתבים והנחקרים ביותר בתחום הפסיכולוגיה הקלינית, וניתן להתייחס אליו מאינספור זוויות תיאורטיות. אחת התיאוריות המרכזיות בתחום זה היא תיאוריית ההתקשרות של הפסיכולוג ג'ון בולבי, המדברת על דפוסים שונים של התקשרות בין הורה לילדו. על סמך עשרות-אלפי האינטראקציות המתקיימות בין לאורך הילדות, הילד.ה לומד.ת לענות על מספר שאלות בסיסיות לגבי טיב קשר אנושי: האם יבינו אותי? יגשו אליי כשאני זקוק.ה לעזרה? ינחמו אותי כשקשה לי? יראו אותי על כל חלקיי?

כך, בקשר עם הורינו אנו לומדים (באופן לא-מודע) על קשר הורה-ילד.ה ובתוך כך על קשר באופן כללי. כל אלה מייצרים בנפשנו "מודל עבודה פנימי" המופעל בתוך קשר, מעין מערך ציפיות פנימי לגבי קשר. מודל העבודה הזה, באופן טבעי משתחזר בהורות של הילד שגדל והפך להיות הורה.

שפת אם רגשית

כפי שאנו מרגישים נוח יותר לדבר ב-"שפת האם" שלנו (גם אם למדנו שפה נוספת או שתיים) כך גם בהורות, נוח יותר לדבר ב-"שפת האם (או האב)" הרגשית. כפי שמתאר זאת המשפט המשעשע: "לפעמים כשאני פותחת את הפה, יוצא לי אמא שלי" (תרגום חופשי).

אך מה קורה כאשר ה-"שפה" הזו לא ממש מוצאת חן בעינינו?

לא מדובר בגזירת גורל לפיה העבר נועד להשתחזר בהווה. ראשית, תמיד ניתן ללמוד ולאמץ שפה חדשה. כך, הורים רבים מתארים כי ההורות שהם מיישמים עם ילדיהם, שונה מההורות שהם חוו. לעיתים, כמו ברכישת שפה חדשה, קשה לעשות זאת לבד. זה לוקח זמן, דורש מאמצים, תרגול והתמדה ועל-כן סיוע מקצועי יכול לתמוך בתהליך.

יתרה מכך, האפשרות לעבד חוויות ילדות (חיוביות ושליליות כאחת) לסיפור חיים קוהרנטי ושלם, הוא רכיב-מפתח ביצירת קשר חיובי ובטוח כהורה. למי שסבל מאירועי ילדות שליליים ופיתח מודל עבודה פנימי שלילי לגבי קשר בכלל וקשר הורה-ילד.ה בפרט, לעיתים קרובות יהיה קשה לגשת לזכרונות עבר קשים ולעבדם. לעיתים, ללא עזרה טיפולית זו אף עלולה להיות "משימה בלתי אפשרית". עם זאת, כאשר הורה מצליח לגשת לזיכרונות שליליים אלה ולעבדם מחדש כך שניתן להתמודד עמם - הוא מסוגל להגיב להתנהגות ההתקשרות של ילדו בצורה לא פחות טובה מאדם שחווה ילדות מיטיבה יותר.

הפוסט פורסם במקור בעמוד פסיכולוגיה קלינית מדוברת